מה אני אוהבת בלימודיי
מאחר ולמדת לימודים ריאליים (כימיה-ביולוגיה) וכעת אני בלימודי משפטים ואף עברתי שני קמפוסים בירושלים - גבעת רם והר הצופים - אני יכולה להעיד על עצמי בכנות שאני לא כ"כ אוהבת ללמוד. אני בעיקר עושה זאת, כי מדובר בהשקעה נכונה לעתיד.
אבל אם אני ממש מתאמצת.. אז אני אוהבת במשפטים שזה תחום מאוד רחב ונוגע כמעט בכל תחומיי החיים ככה שכל אחד יכול למצוא לו נישה משלו. בנוסף, אני מרגישה שלמדתי איך דברים מתנהלים במדינה ובעולם, אפילו דברים פשוטים לכאורה, שלא ידעתי קודם, כמו איך להסתכל על חוזה הדירה שלי.. ודבר אחרון שבעיניי הוא היפה מכולם זו השפה העברית שנשמרה היטב בפי העוסקים בתחום.
למה אני אוהבת להדריך פסיכומטרי
זה כמו להיות מורה, רק עם הטבות: תלמידים רציניים, בוגרים ואחראים (חוץ מכל אלה שאינם כאלה) שאכפת להם ממה שהמורה אומר והם באמת מקשיבים. מעבר לזה יש את תחושת הנחיצות- יש משהו שאני טובה בו, למה לא להעביר אותו הלאה? וגם, ובכן, איך לומר בעדינות- זו עבודה ששכרה בצידה..
ואם להיות לרגע רצינית, מבחן פסיכומטרי הוא לא דוקטורט ואנחנו לא מתיימרים להעניק לכם כלים שישרתו אתכם בעיסוקיכם העתידיים. עם זאת, כולנו יודעים היטב שהפסיכומטרי הוא נקודה קריטית שצריך לצלוח על הצד הטוב ביותר כי יש לה השפעה ישירה על העתיד שלנו, ואם אפשר גם להנות מזה על הדרך- מה טוב! מכיוון שכך, אני רואה את הפסיכומטרי כמעין משחק אסטרטגי, תפקידי כמדריכה הוא ללמד את הכללים וכיצד לנצח בו.
גם הפסיכומטרי, כמו משחק, איננו זהה לכולם- הוא משתנה בעצמו, השחקנים משתנים, צריך לדעת לתמרן ולהתאים עצמך, בין אם אתה תלמיד ובוודאי אם אתה מדריך, שהרי אין תלמיד אחד דומה למשנהו.. אז הנה הדבר שאני הכי אוהבת, אף פעם לא משעמם.
בזמני הפנוי אני
מרגישה מוזר, כאילו יש לי משהו לעשות ושכחתי...
טיפ לתלמיד פסיכומטרי מתחיל
להגיד יפה שלום לכולם.. סתם.. כשלמדתי לבחינה שלי גייסתי את כל הסביבה שלי ללמוד יחד איתי – עברתי לדבר בעברית "פסיכומטרית" (עד היום החבר'ה קוראים לי אבשלום קור), תליתי פתקים בכל מקום בבית עם נוסחאות וחוקים שצריך לזכור ועוד כהנה וכהנה..
ברמה האישית אני מאמינה שמחשבה חיובית יוצרת מציאות- וגם הופכת את הייאוש ליותר נוח.. אז תאמינו בעצמכם ותראו שלפני שהספקתם "לסבול", זה כבר מאחוריכם.