הבחינה הפסיכומטרית מחוברת ע"י "המרכז הארצי לבחינות ולהערכה" ומהווה רף קבלה בכניסה לאוניברסיטאות. הבחינה הפסיכומטרית אינה באה לבחון אינטליגנציה, אלא את סיכויי ההצלחה של הנבחן בלימודים אקדמיים.
רבים מתחילים את לימודי הבחינה ממורמרים מכך שעליהם לגשת לבחינה זו. זוהי טעות – הבחינה הפסיכומטרית היא הזדמנות לכל מי שלא לקח את לימודיו התיכוניים ברצינות מספקת.
רבים מאיתנו בחרו בימי התיכון ללכת לים במקום "לשבת על הספרים". לבחינה הפסיכומטרית צריך ללמוד רק חודשים ספורים (תקופה מזערית ביחס להכנה לבגרויות) ואפשר לקבל ציון שיפצה על הבגרויות, או ישפר את הציון המתואם (ציון מתואם הוא השילוב של ציוני הבגרויות וציון פסיכומטרי שאותו האוניברסיטאות והמכללות דורשות).
בניגוד למה שרבים טוענים, מבחן פסיכומטרי בודק בצורה יעילה ומושכלת את סיכויי ההצלחה של הנבחנים בלימודים אקדמיים:
אנגלית –
פרקי האנגלית במבחן בוחנים את יכולת הבנת הנקרא ואת רמת אוצר המילים. יכולות אלה קובעות את ההתמודדות של סטודנט עם חומר העזר שעליו לקרוא באנגלית (בכל תואר באוניברסיטה צריך ללמוד מאמרים רבים באנגלית).
חשיבה כמותית –
פרקי חשיבה כמותית במבחן בוחנים יכולת חשיבה אנליטית. חשיבה זו נחוצה גם בתארים ריאליים (מדעי המחשב, הנדסה ועוד) וגם בתארים הומניים (משפטים, פסיכולוגיה ועוד).
חשיבה מילולית –
פרקי חשיבה מילולית במבחן בוחנים את יכולת השינון (החלק של אוצר המילים בבחינה מורכב ממילים שיש לשנן בלימוד לבחינה, מכיוון שרובן אינן בשימוש יומיומי), את יכולת הבנת הנקרא וכן יכולת פתרון בעיות היגיון, המצריכות יכולת עבודה שיטתית.
כל היכולות האלה יקבעו רבות לגבי סיכויי ההצלחה של הסטודנט באוניברסיטה (הרי בכל תואר יש חומר שצריך לשנן וקטעים שצריך להבין).
חשוב שתתחילו את לימודיכם עם ההבנה שהבחינה לא נועדה למרר את חייכם, אלא לבחון את סיכויי ההצלחה שלכם באוניברסיטה. אם תלמדו למבחן פסיכומטרי, כפי שצריך, הוא ישפר משמעותית את סיכויי קבלתכם להשכלה גבוהה ויכול לפצות על מחדלים בתיכון.
