בראיון זה אנו מביאים דברים בשם אומרם. אין בהצגת הדברים – הבעת הסכמה או עמדה כלשהי לדברים הנאמרים ע"י המרואיינת.
הגב' מרים איתן, מנהלת היחידה לבחינות מותאמות במרכז הארצי לבחינות ולהערכה, עונה על שאלותיה של זיוה דינה:
האם מטרת המבחן הפסיכומטרי היא לסנן מראש סטודנטים מתקשים או שהמטרה לאתר את הקושי כדי לטפל בו?
תשובה:מטרת הבחינה אינה לסנן מראש סטודנטים מתקשים והבחינה אינה מנסה לאתר קשיי למידה או להמליץ על טיפול בהם. מטרת הבחינה היא לדרג את המועמדים ללימודים אקדמאיים על פי מידת סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים לתואר ראשון, ותו לא.
מאחר שמספר מקומות הלימוד בחוגי לימוד רבים באוניברסיטאות הינו מוגבל, והוא נופל בהרבה ממספר המבקשים ללמוד באותם חוגים, הרי שכל מועמד שמתקבל ללימודים תופס את מקומו של מועמד אחר שנדחה, ראוי לפיכך לדאוג שמנגנון המיון יקבע את הדירוג ההוגן, היעיל והמדוייק ביותר האפשריים.
במוסדות האוניברסיטאיים התקבלה החלטה עקרונית לפיה העיקרון המנחה במיון המועמדים (במקומות בהם דרוש מיון זה) צריך להיות קבלת אלה שיש להם סיכוי טוב יותר להצליח בלימודים אקדמיים. במחקרים אמפיריים רבים נמצא כי הקריטריון הטוב ביותר לדירוג המועמדים לפי סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים אקדמיים הוא השילוב של ציון הבגרות עם ציון הבחינה הפסיכומטרית.
איך הבחינה מגשרת על הקושי לבצע במהירות תהליכי חשיבה אוטומטיים כמו קריאה והבנת הנקרא? איך היא מגשרת על הקושי בשליפה?
תשובה: המרכז הארצי משקיע מאמץ, משאבים וכספים רבים בהתאמת הבחינה הפסיכומטרית לנבחנים עם מוגבלויות פיסיות-רפואיות שונות, או נבחנים עם ליקויי למידה וקשב. כחלק ממאמץ זה, הוקמה לפני למעלה מעשרים שנה היחידה לבחינות מותאמות שמטרתה לתת מענה לצרכים השונים של הנבחנים הללו, על מנת למנוע פגיעה לא מוצדקת באוכלוסיה זו ולמנוע פגיעה במהימנותה של הבחינה ככלי לניבוי הצלחה בלימודים.
יש לזכור כי כל הקלה אשר מעניקה יתרון למועמד לקוי למידה על מועמדים אחרים מהווה העדפה מתקנת, שמפלה לרעה את המועמדים הרגילים, והעדפה זו אינה בתחום סמכותנו. לפי שעה, לא התקבלה במוסדות האקדמיים החלטה לתת העדפה מתקנת לאוכלוסיית לקויי הלמידה, ואם תתקבל כזו, היא לא תעשה דרך הבחינה הפסיכומטרית.
כאשר ניתנים תנאים מותאמים יודגש כי אין מדובר בפיצוי, פטור, או בהעדפה מתקנת, אלא בניסיון לעקוף במידת האפשר את המגבלה.
כאמור, מטרת הבחינה הפסיכומטרית הכללית היא לנבא הצלחה בלימודים. לגבי האלמנטים השונים של קושי שציינת (ביניהן קשיי קריאה, הבנת הנקרא, שליפה וקושי בהבנת ניואנסים), כפי שנכתב לעיל, התאמות ניתנות רק באותם מקרים בהם הליקוי אינו בתחום הנמדד בבחינה, וכאשר עצם מתן ההתאמה אינו פוגע בכושר הניבוי של הבחינה ובהוגנות שלה כלפי כלל הנבחנים. כך למשל, אם קיים קושי ראשוני בפענוח טכני של הקריאה שבעטייו הקריאה איטית יותר, יהיה זה רלוונטי לתת התאמה של תוספת זמן בבחינה. עם זאת, אם הקושי הנו בהבנה של חומר מילולי מורכב, לא ניתן להתאים את הבחינה לקושי זה שכן מטרת הבחינה הנה, בין השאר, לבדוק מיומנות של עיבוד מידע מורכב.
אנלוגיות הן המפתח לקבלה לאקדמיה. אנחנו דואגים לכם…
קבלו אפליקציית אנלוגיות במתנה!
איך מגשרת הבחינה על הבדלי תרבויות בין הנבחנים לבין כותבי הבחינה?
תשובה: כדי להבטיח שלא ייווצרו הטיות הנובעות מהבדלי תרבות שאינם רלוונטיים לקריטריונים שאותם הבחינה מנבאת, הבחינה נערכת בשפות שונות, תוך קיום מערך של ביקורת והגהה על ידי מומחים מן השפות ותחומי הבחינה השונים, שמכוונות למנוע בתוך כל שפה את אותה הטייה.
למה היא מתבססת על המרכיב השפתי ואיננה נותנת מקום לכשרי חשיבה אחרים בתחום החזותי, השמיעתי והניהולי? (דוגמאות: ביל גייטס, אינשטיין)
תשובה: הבחינה מורכבת מתחומים שונים אשר ידוע הקשר הניבויי שלהם להצלחה בלימודים ואשר יש בנמצא דרכים הוגנות וסטנדרטיות לבחון אותם. הבחינה אינה בודקת תחומים אשר אין דרך מקצועית מוכרת לבחון אותם באופן אמין. לכן אף שגורמים כמו אמביציה ושקדנות הם בוודאי מנבאים טובים להצלחה בלימודים, הם אינם נבדקים בבחינה באופן ישיר. לעומת זאת, כשרים כמו חזותי, שמיעתי או ניהולי, אינם רלוונטיים להצלחה כללית בלימודים אקדמיים, אלא לתחומי עיסוק ספציפיים, ולפיכך אינם ממטרות הבחינה.
איך מגשרת הבחינה המותאמת על חרדת בחינות של הנבחן לקוי הלמידה?
תשובה: חרדת בחינות הינה בעיה רגשית מוכרת, בימינו יותר מאשר בעבר, וקיימת במידה מסוימת אצל כל נבחן. הדרך לטפל בה היא על ידי יצירת היכרות מרבית עם הסיטואציה, כגון על ידי התכוננות על סמך מידע אמין ומדויק המופיע בחוברת ההסבר על הבחינה. חשוב לציין כי קיימים כיום טיפולים פסיכולוגיים ממוקדים ויעילים להפחתת חרדת בחינות ולהתמודדות עמה.
האם נמצא קשר מחקרי בין הבחינה הפסיכומטרית לבין הצלחה בלימודים קודמים בבית הספר התיכון?
תשובה : נמצא קשר חיובי בין הישגים בבחינה הפסיכומטרית לבין ציוני הבגרות. גובה המתאם הוא 0.55 לערך, והוא מצד אחד, מעיד על מכנה משותף תכני-קוגניטיבי בין השניים, ומצד שני אינו גבוה מדי עד כדי להפוך את אחד משניהם למיותר.
האם נמצא קשר מחקרי בין הבחינה הפסיכומטרית לבין הצלחה בלימודים הבאים באקדמיה?
תשובה: בהחלט. הבחינה הפסיכומטרית נמצאה, בכל המחקרים שנערכו בנושא – וכאלה נערכים באופן שוטף כל שנה – כמנבאת הטובה ביותר של הצלחה בלימודים אקדמיים. המרכז הארצי בוחן את כושר הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית שוב ושוב, בין היתר ע"י השוואת תוצאות הבחינה הפסיכומטרית לתוצאות סוף שנה א' באוניברסיטאות, על מנת להבטיח שהבחינה הפסיכומטרית סיפקה ותמשיך לספק כלי טוב, מדויק ואמין ככל האפשר, לניבוי הצלחת הסטודנט בלימודיו, ובמידת הצורך על מנת לשפר ולתקן את הבחינות.
חשוב לציין כי המחקרים שעורך המרכז הארצי באופן שוטף, לבחינת תקפות הבחינה הפסיכומטרית ולאימות כושר הניבוי שלה, מראים כי כושר הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית המותאמת לגבי אנשים הסובלים מלקויות שונות שקול לכושר הניבוי של הבחינה הרגילה לגבי נבחנים שאין להם לקויות.
האם נמצא קשר בין המבחן הפסיכומטרי לבין הצלחה בעולם התעסוקה?
תשובה: מכיוון שקיים קושי להגדיר קריטריונים להצלחה כזו, ומכיוון שזו אינה מטרת הבחינה כפי שהוגדרה על ידי האוניברסיטאות – לא נבדקה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה סוגייה זו. עם זאת, הספרות עולמית בהחלט מצביעה על קשר חיובי בין הצלחה במבחנים קוגניטיביים שונים, ביניהם מבחני יכולת סכולסטית, לבין מדדים שונים של הצלחה תעסוקתית.
מהי העזרה שמציעה הבחינה הפסיכומטרית לנבחנים לקויי למידה? מהי העזרה שהיא מציעה לנבחנים לקויי קשב וריכוז?
תשובה :להלן מספר דוגמאות להתאמות שניתנות בבחינה בשל לקויות למידה:
בחינה ממוחשבת (מפע"ם) – בחינה המועברת באמצעות מחשב, וכוללת פרק אחד בכל תחום: מילולי, כמותי ואנגלית. בשונה מבחינה פסיכומטרית רגילה, הזמן מוקצב לכל שאלה בנפרד והוא מחושב כך שכל נבחן יכול להספיק להתמודד עם השאלות המוצגות לו, ללא לחץ זמן. משך הזמן הכולל של הבחינה תלוי בנבחן, הזמן הממוצע הוא כשלוש וחצי שעות. מבחינה פסיכומטרית, הבחינה שקולה לחלוטין לבחינה פסיכומטרית בתנאים רגילים, מאחר שהיא בנויה על עקרונות מדידה שונים, המאפשרים לקבוע את ציונו של הנבחן ללא התבססות על ההספק, אלא רק על קושי הפריטים.
השמעת פרקי הבחינה באנגלית על גבי קלטת
גיליון תשובות מוגדל
מחשבון
הפסקות בין פרקי הבחינה – התאמה זו נמצאה כיעילה ונכונה ביותר במקרים של הפרעת קשב וריכוז. הפסקות אלו מאפשרות לנבחן להתרענן, לאסוף כוח ולחזור לריכוז בעת ביצוע הפרק הבא של הבחינה.
השאלות והתשובות פורסמו בעלון האלקטרוני קשב ADHD בעריכת זיוה דינה (zivadina@gmail.com)
