בשקף מספר 19 בשיעור הנ"ל עונה המדריך על שאלה לדוגמא בדרך האלימנציה:
מוצגת המשוואה - A+B=T , נאמר כי A ו B הם מספרים ראשוניים ונשאלת השאלה מה לא יכול להיות T. המדריך עובר בין המסיחים ומדגים כיצד 102 ו8 הם מספרים שיכולים להיות תוצאת הסכימה של שני מספרי ראשוניים ולכן הם אינם מתאימים. כשהמדריך מגיע לתשובה השלישית (11) הוא מדגים כיצד מספר זה יכול להיות תוצאת הסכימה של מספר ראשוני ולא ראשוני (2+9) ומסתפק בזה על מנת לסמן תשובה זו כנכונה.
שאלתי היא- מדוע הוא מסתפק בזה? האם לא נדרש כאן שהוא יבדוק את כל הערכים האפשריים של A וB כאשר T=11 על מנת לשלול אפשרות שישנו צירוף של שני ערכים שמתאים לתנאי שבשאלה?
עצם העובדה שישנה אפשרות להרכיב את המספר אחת עשרה מסכום של מספר ראשוני + מספר מורכב לא אומרת בהכרח שלא ניתן להרכיב מספר זה גם משילוב של שני מספרים ראשוניים.
ממש כשם שהעובדה שניתן להרכיב את המספר 8 מ 2+6 לא אומרת שאי אפשר להרכיב אותו גם מ 3+5