לחלקנו זיכרונות נעימים פחות או נעימים יותר ממבחן בגרות במתמטיקה. אנחנו זוכרים את הפונקציות, המחשבון המדעי, משוואות ריבועיות, קוסינוסים, והרבה פעמים חישובים אינסופיים ולחץ.
לעתים אנשים שלא הלך להם מי יודע מה בבגרות במתמטיקה, זוכרים זאת כמאורע "טראומטי". הם חושבים שהם גרועים במתמטיקה ובגלל זה אין להם סיכוי בחלק הכמותי במבחן פסיכומטרי (פרקי חשיבה כמותית בפסיכומטרי, הם החלק המתמטי של המבחן). אחרים, שהלך להם מצוין ב-5 יחידות, חושבים שאין להם מה ללמוד לקראת הפסיכומטרי, כי הם יודעים הכל… אבל שני הצדדים טועים. לא במקרה קוראים לפרקים המתמטיים בפסיכומטרי "חשיבה כמותית" ולא "אחיה האבוד של הבגרות במתמטיקה".
מהם ההבדלים העיקריים בין מבחן פסיכומטרי לבגרות במתמטיקה?
חומר הלימוד והדרך חשיבה
יש נושאים רבים בבגרות במתמטיקה שלא מופיעים כלל בחלק הכמותי בפסיכומטרי. במבחן פסיכומטרי לא תידרשו כלל לחקור פונקציות, לחשב אינטגרלים, לדעת לפתור משוואות ריבועיות באמצעות נוסחת השורשים, להכיר משוואות דעיכה, להכיר פולינומים ואינדוקציות, טריגונומטריה (סינוסים, טנגנסים ועוד מילים גסות)… אל תיבהלו מהמילים הקשות, כל אלה ועוד לא נכללים במבחן פסיכומטרי.
לא במקרה פגשנו לא מעט תלמידים שהתקשו ב-3 יחידות מתמטיקה ולעומת זאת הצטיינו בפסיכומטרי גם התכנים וגם דרך החשיבה מאוד שונות.
מצד שני, יש דברים שמופיעים בפסיכומטרי ולא היו בבגרות- משוואות יצירתיות עם סימנים שאינם מוכרים במתמטיקה (למשל, a$b=3a-4b), תרשימים שונים ומשונים בצורות מוזרות, שאלות אותיות שבהן כל ספרה "מתחפשת" לאות מסויימת – גם בפסיכומטרי חוגגים פורים (-: ועוד. אל דאגה – בפסיכומטרי נלמד אותך שיטה להצליח.
אין כותרות לנושאים
בניגוד לבגרות, בחלק הכמותי במבחן פסיכומטרי לא יאמרו לכם בכותרת- עכשיו זו שאלת הסתברות, עכשיו שאלה באלגברה וכו'. חלק מהלימוד למבחן פסיכומטרי הוא לדעת לזהות איזו שאלה זו בכלל, ואיך לגשת אליה. אבל אל דאגה, קורס פסיכומטרי טוב ילמד אתכם דרכים לעשות זאת בקלות.
במבחן פסיכומטרי אין אפשרות בחירה בין נושאים
אם רוצים לקבל את מלוא הנקודות, חייבים לענות על כל השאלות. לא ניתן "להמר" על נושאים ולא ללמוד אותם, ועדיין לקבל את מלוא הנקודות במענה על שאלות מנושאים אחרים.
יותר שאלות, פחות זמן והדרך לא בהכרח מעניינת
בפסיכומטרי יש הרבה יותר שאלות מאשר בבגרות במתמטיקה והרבה פחות זמן לשאלה. אבל זה לא נורא כמו שזה נשמע כי מבחן פסיכומטרי מורכב משאלות שלא מצריכות זמן רב ובנוסף…הוא מבחן רב-ברירה עם 4 תשובות אפשריות.
מי שבודק את המבחן הוא סורק אלקטרוני שעובר על טופס התשובות בלבד. מכאן נגזרים כמה דברים- מצד אחד, אם ביצעתם טעות חישוב בדרך, זה יכול "לעלות לכם" בניקוד של כל השאלה, כי אין חצי נקודה על דרך נכונה. אבל, יש גם יתרונות לכך שלא מסתכלים על דרך החישוב- כך אפשר להגיע לתשובה הנכונה בכל מיני דרכים: ניתן לבצע ניחושים מושכלים, חישובים חלקיים ומקוצרים ואומדנים להערכת סדר גודל. העיקר שסימנתם את העיגול הנכון… בקורס פסיכומטרי טוב, תקבלו כלים ודרכי עבודה מושכלות שיעזרו כאשר לא בטוחים בתשובה או כאשר אין זמן לפתרון מלא.
הגיאומטריה בבגרות במתמטיקה ובמבחן פסיכומטרי שונה
זה לא שהמציאו חוקים חדשים, גם בפסיכומטרי למשולש יש שלוש צלעות. אבל בפסיכומטרי יש הרבה פחות משפטים ונוסחאות שצריך לזכור, וחשוב מכך- אין הוכחות. בגיאומטריה "פסיכומטרית" השאלות קלות יותר, תצטרכו לחשב גדלים שונים ויחסים בין צורות בגיאומטריה- וגם כאן, מה שחשוב זה לסמן את העיגול הנכון, ללא חשיבות לדרך. לכן תוכלו לפסול מסיחים באלימינציה ולעתים לפתור לפי אומדן סדר גודל. למי שישקיע בלימוד הנוסחאות בגיאומטריה הפסיכומטרית מחכה עוד יתרון גדול, משום שחלק הגיאומטריה במבחן מהווה שליש מהחלק הכמותי.
אין שימוש במחשבון
מלבד נבחנים שקיבלו התאמות עקב לקויות למידה ספציפיות לחלק הכמותי (דיסקלקוליה), במבחן הפסיכומטרי אין שימוש במחשבון. גם לנבחנים עם התאמות- מותר במבחן לעשות שימוש במחשבון רק ב- 4 פעולות החשבון הבסיסיות. מצד אחד זה אומר שתצטרכו לחשב הכל בראש (או יותר נכון על הדף)- אבל מצד שני, במבחן פסיכומטרי לא רוצים לדעת עד כמה מסובכים החישובים שאתם יכולים לחשב. השאלות הן יותר שאלות של הבנה. גם שאלות שנראות כאילו כדי לחשבן צריך חישוב מסובך, ניתן לפתור באמצעות כלים ודרכים שמלמדים בקורס פסיכומטרי טוב.
כמו שראיתם, בגלל הבדלים אלה ועוד, החלק הכמותי במבחן פסיכומטרי אינו דומה לבגרות במתמטיקה. גם אם עשיתם 3 יח"ל במתמטיקה תוכלו לקבל ציון גבוה מאד בחלק הכמותי! זו צורת חשיבה שונה ממה שהכרתם עד כה, שגם מי שקיבל ציון 100 ב- 5 יח"ל במתמטיקה צריך ללמוד ולהתאמן עליה. בלי קשר לכמה שהצלחתם יותר או פחות בבגרות במתמטיקה, תבואו לקורס עם מוכנות ללמוד דברים חדשים, כי אנחנו נלמד אתכם שיטה כיצד להצליח במבחן.
