לחץ, לחץ, לחץ
שני אלמנטים מרכזיים במבחן הפסיכומטרי הם לחץ ושוויוניות.
את הלחץ קל להבין… עם למעלה מ-160 שאלות ופחות מ-60 שניות לכל שאלה, כל מי שניגש למבחן או שמע על כך מחברים, יודע במה מדובר. וזה עוד לפני שדיברנו על כך שציון פסיכומטרי לרוב קובע את האפשרויות האקדמיות שפתוחות בפניכם קדימה.
השוויוניות פחות ברורה מאליה. צריך ליצור מבחן זהה ברמת הקושי שלו לכל הנבחנים. הבעיה היא, שלא כל התלמידים זהים – יותר ויותר תלמידים מאובחנים בשנים האחרונות כסובלים מהפרעות קשב או מליקויי למידה אחרים, ועבורם נוצרו התאמות מיוחדות בזמן הבחינה – הקראה באנגלית, תוספת זמן, שימוש במחשבון מתמטי ועוד.
חשוב להדגיש – אין מדובר ב"הקלה", אלא בהתאמה, לדוגמה – אדם המרכיב משקפיים, זקוק להם כדי לקרוא. עכשיו, דמיינו שאסור לאדם זה להיבחן במבחן הפסיכומטרי עם משקפיים…האם יש לו סיכוי הוגן להוציא את הציון המשקף נאמנה את היכולות שלו? וודאי שלא, כי בלי המשקפיים, נוסף על הקושי הטבעי של הבחינה, נוצר קושי נוסף ולא רלוונטי, כלומר, קושי שהבחינה כלל לא מיועדת לבחון. אז אם נוצרה בחינה עם התאמה מלאה לצרכים של פלח אוכלוסייה זה, מדוע אין תהליך למידה עם התאמה זהה? תהליך שמבין את הצרכים המיוחדים של תלמידים אלו, ומעניק להם את הכלים המתאימים שיאפשרו להם להצליח בבחינה הפסיכומטרית?
התאמה אישית במבחן פסיכומטרי
מטרת ההתאמות עבור תלמידים הסובלים מהפרעות קשב היא לעקוף עד כמה שאפשר את הלקות או המגבלה – ניקח לדוגמה תלמיד עם ADHD חמור, אשר אינו מסוגל לשבת במקום אחד יותר משעה ברצף. אותו אדם, מוכשר ככל שיהיה, לא יוכל לקבל את הציון המשקף את יכולתו אילולא יתאפשר לו להיבחן בתנאים המתאימים לו (לדוגמה הפסקה בין פרקי הבחינה). אך הבחינה היא רק קצהו של התהליך – כיום, ידועה גם החשיבות העצומה בהתאמת שיטות הלמידה ודרכי העבודה בעבור תלמידים בעלי לקויות למידה.
ללמוד עם שיטה
בתי הספר להכנה לבגרויות ולפסיכומטרי זיהו את הצורך הזה בשנים האחרונות, ועם הביקוש, הגיע ההיצע. כיום, ניתן למצוא קורסים עם שיטה מיוחדת עבור פלח אוכלוסייה זה, אשר פותחה ע"י מחלקת מחקר ומפוקחת ע"י מוסדות ההשכלה הבכירים. השיטה אינה "פותרת" את הפרעות הקשב או את לקות הלמידה – היא פשוט מעניקה סט כלים נרחב, העוזר להתמודד עם המבחן הפסיכומטרי, עם השאלות, הבעיות ולחץ הזמן, ומאפשר לתלמיד למקסם את היכולות שלו, ואת הפוטנציאל שלו.
סט כלים בהתאמה אישית
אז איך מתמודדים עם הפרעות הקשב, בהכנה למבחן כל כך טובעני ולוחץ?
ראשית, מייצרים כיתה אינטימית עם 8- 16 תלמידים בלבד. מקצרים את זמן השיעור ומעבירים את שרביט ההדרכה למורים בכירים בלבד אשר עברו הכשרה להוראה ללקויי למידה.
שנית, משנים גישה – במקום לימוד "יבש", מלמדים בדרך חווייתית בכיתה ובבית בעזרת מצגות, שיעורים אונליין ומשחקי למידה ממכרים, מעבירים סדנאות אסטרטגיות ללמידה והתמודדות עם חרדת בחינות ומייצרים סימולציות בחינה המותאמות ללקויי למידה.
שלישית, מעניקים דגש על שיעורים פרטיים והוראה פרטנית לאורך כל הקורס לכל תלמיד ותלמיד, לצורך חיזוק הנקודות החלשות שלו וחיזוק היכולות הקיימות. כל תלמיד והקושי שלו, אך חשוב מכך – כל תלמיד, והפוטנציאל שלו, החלומות שלו והדרך שלו להגשים אותם.
אין יותר תקרת זכוכית
תקרת הזכוכית אשר עמדה בעבר בפני לקויי הלמידה ותלמידים בעלי הפרעת קשב במבחן הפסיכומטרי, נשברה. הקורס המותאם מאפשר לכל אחד ואחת להגיע לציון עליו הוא חלם – ובמבחן התוצאה, רואים את ההבדל, עם תלמידים ששיפרו ב-150 נקודות ואפילו ביותר מ-200 ביחס לציון הפסיכומטרי הקודם שלהם. יותר ויותר תלמידים ש"ברחו" מהמבחן עד שהרגישו שאין להם ברירה, הופתעו לגלות שעם ההכנה הנכונה, השד לא כל כך נורא אם מתמודדים איתו במקצועיות ובדרך המתאימה. כיום, ניתן למצוא את בוגרי המסלולים המותאמים בפקולטות המובילות, ללא פשרות, בדרך לתואר אקדמי. כשאדם מאמין ביכולות של עצמו, ובית הספר בו הוא לומד מבין אותו ומאמין גם הוא באותן היכולות, רק השמיים הם הגבול!
המאמר פורסם במקור במוסף של עיתון הארץ שהוקדש לנושא הפרעות קשב. המאמר נכתב ע"י עו"ד אהוד צלטנר, מנהל בית הספר EZ WAY אשר עורך קורסי פסיכומטרי ייעודיים ללקויי למידה ובעלי הפרעות קשב מאז 2003. קורסי ללקויי למידה נלמדים בין היתר בקמפוסים בירושלים, מכללת ספיר, אונ' בן גוריון, אונ' חיפה, אונ' בר אילן ועוד
