מה באקדמיה מדבר אליי:
אם הייתם ניגשים אליי לפני אי אלו שנים ושואלים "תגיד ברק, מה התכנון לעתיד?" התשובות שלי לפני ואחרי הצבא היו כמו שמיים וארץ.
הצבא תפס אותי מהראש והריץ אותי ממצב של ברנש עם 0 עניין במקצועות מדעיים, לברנש עם זקנקן שמתכנן ללמוד הנדסת מחשבים.

למה אני אוהב להדריך פסיכומטרי:
בפסיכומטרי בפרט, התלמידים נדרשים לפתח את צורת החשיבה עצמה (לראייה – לא סתם קוראים לפרק "חשיבה מילולית"). ונכון, זה לא שאת/ה משתמש/ת בידע מורכב במיוחד כשלעצמו – פה ושם את/ה בגיאומטריה, הבנת הנקרא, אוצר המילים באנגלית של המורה חווה מכיתה י'.
אבל בשורה התחתונה – אף שאלה לא נראית אותו דבר, והאופן שבו אתה משתמש בידע שרכשת משתנה מאוד משאלה לשאלה.
מבחינתי כמדריך? אין דבר מהנה יותר מללמד יכולת שהיא כ"כ דינאמית שגם אני לפעמים מוצא את עצמי מופתע מצורות החשיבה שאני מגלה דרכה 🙂

בזמן הפנוי אני:
אני יכול עכשיו לתת לכם רשימה של כל ה-Shenanigans הרגילים (לא מילה באוצר מילים, אין מה להילחץ)… הרי מי לא אוהב להיפגש עם חברים, ללכת לסרטים, משחקי מחשב או סתם לצאת לרוץ – כמובן שאני לא נבדל מהבחינה הזאת.
פרט לאלה, אני מקפיד על אימוני שחייה בבריכה ובים, להתאמן בחד"כ ("ראש חד בגוף חד" – מוטו ששירת אותי באש ובמים), לנגן על פסנתר, סאפ (כמו גלישת גלים רק משעמם יותר) ומדי פעם לנסות ולראות: "מה אני יכול ללמוד היום בפייתון?".

טיפ לתלמיד פסיכומטרי מתחיל:
זכור/זכרי שגרף השיפור מבחינת אחוזי ההצלחה בפרקים הוא לא לינארי (קו ישר). אי אפשר לצפות להתאמן X שעות ולהשתפר בככה וככה שאלות. אמנם התהליך דורש התמדה מבחינת רמת ההשקעה שלנו לאורך כל הדרך, אבל אין מה לדאוג, הקפיצה הזו תבוא בין אם במוקדם או במאוחר. וכשהיא תגיע, אנחנו נהיה שם לעזור לכם להרים את הגרף כמה שיותר גבוה.